פסק-דין בתיק ת"א 1277/02

1.         זוהי תביעה לפיצוי בגין נזקי גוף שנגרמו לתובעת בתאריך 13.6.1996, בעת עבודתה אצל הנתבעת 1, המבוטחת בביטוח חבות מעבידים אצל הנתבעת 2. לטענת התובעת חבה הנתבעת 1 בתשלום פיצויים בגין נזקיה - מחמת " רשלנות" ו/או " הפרת חובה חקוקה" - והנתבעת 2 חבה בתשלום פיצויים מחמת קיומה של פוליסת ביטוח, המכסה נזקים אלו.

רקע עובדתי

2.         מרבית פרטי האירועים והעובדות המהווים רקע לתובענה מצויים במחלוקת בין הצדדים. ואלו עיקרי האירועים המוסכמים על הצדדים:

א.                  הנתבעת 1 (להלן: " החברה") הינה " חברה משפחתית", המפעילה חנות לממכר מוצרי טבע ותרופות במרכז המסחרי של אשדוד (להלן: " החנות").

ב.                  התובעת מחזיקה במניה אחת של החברה, ושאר מניות החברה מוחזקות על ידי
מר מאיר עמיר - בעלה של התובעת.

ג.                    החברה מבוטחת אצל הנתבעת 2 (להלן: " המבטחת") בביטוח חבות מעבידים. הצדדים חלוקים בשאלת תחולתו של ביטוח זה ביחס לתובעת.

ד.                  ביום 13.6.1996 נפגעה התובעת בעת שפרקה ארגזי סחורה שהיו בתא המטען של מכוניתה והיו מיועדים לחנות (להלן: " האירוע"). הנסיבות המדויקות של האירוע אינן מוסכמות.

ה.                  האירוע הוכר כתאונת עבודה על ידי המוסד לביטוח לאומי, והתובעת קיבלה בגינו
סך של 2,617,835 ש"ח (נכון ליום 11.4.2007 - בהתאם לחוות הדעת האקטואריות שערך גד שפירא והוגשו על פי הסכמת הצדדים ביום 10.7.2007).

ו.                    נכויותיה של התובעת כתוצאה מן האירוע הנ"ל הינם: בתחום הפסיכיאטרי - 20%; בתחום האורולוגי - 75%; ובתחום האורטופדי - 30% (בהתאם להסדר הדיוני שהוגש על ידי הצדדים וקיבל תוקף של החלטה ביום 10.4.2007).

טענות הצדדים

לטענת התובעת

3.         החברה חבה בתשלום פיצויה מחמת שפעלה ב" רשלנות", כהגדרתה ב סעיף 35
לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן: " פקודת הנזיקין") ו/או תוך הפרת חובות חקוקות הקבועות ב פקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], תש"ל-1970 (להלן: " פקודת הבטיחות בעבודה") וב תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מסירת מידע והדרכת עובדים), תשנ"ט-1999
(להלן: " תקנות מסירת מידע והדרכת עובדים") - התנהגות המהווה עוולה לפי סעיף 63
לפקודת הנזיקין.

המבטחת חבה חובת פיצוי ו/או שיפוי מחמת שביטחה את החברה בביטוח חבות מעבידים, שהאירוע נופל בגדרו.

לטענת הנתבעות

4.         התובעת לא הוכיחה כי החברה ביצעה את העוולות המיוחסות לה - אלא את רשלנותה שלה (" אשם תורם" בשיעור 100% ו/או " הסתכנות מרצון", כהגדרתה ב סעיף 5 לפקודת הנזיקין). בנוסף טוענות הנתבעות כנגד חבותה של המבטחת (מחמת היעדר כיסוי ביטוחי) וכנגד פירוט הנזקים הנטענים.

דיון